ראיון עם רוני אוואט ויורם בן דוד

יורם בהגדרת התפקיד הוא עוזר מאמן ומאמן כושר. העבודה ביני לבינו משותפת. אנחנו עובדים כצוות ביחד. אני ויורם כבר חברים 30 שנה. הוא אחת הסיבות בגללן חזרתי לאמן בקבוצת הנוער השנה, זאת העונה הראשונה בה אנחנו עובדים כצוות אימון. אני נהנה מכל דקה ובא עם המון רצון להשקיע ולפתח את הקבוצה בזכות הנוכחות שלו איתי, ובזכות התנאים שהמועדון מעמיד לרשות הקבוצה אותה אני מאמן.  

גל שוער נבחרת הנערים, הצטרף למועדון העונה ובונים עליו מאוד לעתיד. והוא נרכש על ידי המועדון במסגרת הפרוייקט החדש שמובילה הקבוצה העונה. אני כמאמן מברך על המהלך, אני שמח שכל שחקן טוב מגיע לקבוצה, על מנת לחזק אותה ולתת פייט על חולצת ההרכב.  המטרה שלנו היא לשדרג אותו על מנת שיוכל לתת פייט על חולצת ההרכב בעתיד בקבוצת הבוגרים מול אופיר מרציאנו שמשמש כיום כשוער השני.

המוטו שלנו הוא לייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת. המדיניות היא לא לקחת שחקנים להשאלה אלא בהעברה כהשקעה לשנים רבות. צרפנו קשר בשם: בר אלון, שמתגורר בראשון לציון, שהגיע אלינו העונה לאחר ששיחק קודם לכן במכבי חיפה ובמכבי נתניה. שחקן מוכשר שנרכש עבור המועדון, ואמור מבחינת השנתון להיות איתנו שנים רבות.

צרפנו גם את זנו טוהר שהגיע מבאר שבע בהעברה, ישנם שחקנים שבאים מבחוץ ונמצאים איתנו קודם לכן כמו: תרועה נועם, ויש לנו גם שחקן שמתאמן איתנו שמגיע מקלנסוואה, שעדיין לא צורף רשמית למועדון. מגן ימני בתפקידו, שנחשב למוכשר מאוד ועימו מתנהל משא ומתן על הצטרפותו לקבוצה. אני מתרשם ממנו לטובה, זאת העונה הראשונה שלו בנוער. הקו שמנחה אותנו הוא לצרף שחקנים מבחוץ שלא נופלים ברמתם מהקיים בקבוצה.

נמצאים איתנו גם שחקנים מהבוגרת, שסיימו גיל נוער אבל יכולים לשחק איתנו, שנקראים "שנתון איצ'ה", שנמנים על סגל הקבוצה הבוגרת. שאפשר לשתף במדי קבוצת הנוער: בן בוטבול, עופר ורטה, רן בן שמעון, ועדן בטיט. וכמובן יש להזכיר את ניר ביטון שנמנה על סגל נבחרת הנוער של ישראל, וגם נמנה על סגל הבוגרת, כאשר הוא עדיין לא סיים גיל נוער.

אנחנו מסכימים עם הקביעה חלקית, אבל אנחנו דאגנו לשינוי בגישה, וגם התחלנו עם כך בשנים הקודמות. אבל העונה דאגנו לדגש על כך במיוחד, לאור השינוי במבנה מחלקת הנוער, ובכמות ותוכנית האימונים.

לדעתנו אי אפשר לתת לשחקן נוער צ'אנס חלקי, ולזרוק אותו מהר למים, צריכים לתת לו להתבשל.  צריכים גם לתת לו את כל הגב והתמיכה והעידוד מכל הכיוונים. כל שחקן שעולה מקבוצת הנוער, מבין שהכל משתנה לגמרי מבחינת הרמה וסגנון המשחק ולוקח לו זמן להסתגל אחרת ממה שהוא היה רגיל בקבוצת הנוער.

לא כל שחקן שהיה מוביל בקבוצת הנוער, מצליח להשתלב בקבוצה בוגרת, כי הפערים הם ענקיים. ילד בן 18 מתמודד עם שחקנים ותיקים שרגילים לקצב ולמהירות ולסגנון אחר לגמרי של ליגה של בוגרים. גם מסי ורונלדו הגדולים, שהם עלו לקבוצת בוגרים, הם עשו את זה במנות קטנות. לאט לאט הם נכנסו לעינינים, ולאחר שילוב נכון, כל אחד מהם הפך לשחקן מוביל בקבוצה שלו. אותו הדבר פה, אני חושב ששחקן צריך עונה שלמה להסתגלות, ולקבל את הקרדיט ללמידה, כדי להתרגל וללמוד איך לשחק כפי שיוסי מזרחי מבקש ורוצה. ולדעתי בעונה השניה והשלישית הוא אמור להצליח יותר בקבוצה.

ניקח לדוגמא את רחמים צ'קול, שחקן חזק ומהיר, יש לו רגל שמאל טובה, והוא יודע להרים מעולה מהאגף, יודע לעשות הגנה טוב, שחקן מצויין. אבל לא תמיד הוא מבין כל כך מה מבקשים ממנו, אני לא חושב שזאת בעיה של אימון לא נכון בקבוצות הנוער בהן הוא גדל, אלא בעיה בקליטה.

אנחנו בכל מקרה מנסים לשפר את זה יותר העונה, ושנינו מעבירים פעם או פעמים בשבוע, אימונים טקטים שהם קשים לפעמים. אימונים שמשפרים את העמידה על המגרש, איפה כל שחקן צריך לעמוד, גם שהכדור אצלינו וגם שהכדור אצל היריב. אלו דברים שאנחנו עובדים עליהם ומנסים לשפר אותם כל הזמן.  אני מאמין שהשילוב הזה של אימון טקטי מוגבר, עם שילוב נכון ומבוקר בעתיד בקצב של משחק בקבוצה בוגרת, יעזור לשחקנים שלנו, להיות טובים ומוכנים יותר לרמת משחק של קבוצה בליגת העל.

המועדון היום הגיע להבנה מסויימת, שצריכים לשפר את הנקודות שאתה נגעת בהם בכל הקשור להתנהלות.  ג'קי החליט העונה לבצע מהפכה מקצועית בקבוצה, אחרי שהוא השקיע בה כספים שנים רבות, הוא הרגיש שחסר משהו בשחקנים. והחליט שהוא רוצה לשנות ההתנהלות של המועדון בשנים הקודמות, והחליט על שדרוג של המועדון כולו מבחינת המבנה.

החליטו על שינוי יסודי מלא בכל הקבוצות של המועדון. אני יכול לספר לך על מדיניות שונה בשנים קודמות, ששחקנים הגיעו מהר מידי לבוגרים, ונשרפו מבחינה מקצועית בגלל שילוב מהיר מידי. הקפיצה שלהם למשחק בבוגרים, הייתה מהירה ולא נכונה, ואנחנו רואים את הדברים הללו משתנים החל מהעונה הנוכחית.

בעבר לשחקן נוער היה מאוד קשה להגיע לבוגרים, ובשנים האחרונות שחקנים עלו מקבוצת הנוער, והרגישו שעשו את שלהם, כי היה להם קל מידי להגיע לשם. והפסיקו להתאמץ ולעבוד קשה כפי שציפו מהם, כאשר הם חזרו לשחק גם במדי הנוער, כי הרגישו שזה כבר לא לרמתם לשחק בקבוצת נוער יותר. הם הרגישו על גג העולם ופתאום לא מתאים לאותם שחקנים לשנות את ההתנהלות ואופן המשחק שלהם, או לחזור לשחק שוב בנוער.

העונה הכל משתנה, גם מבחינת ההתנהלות של המועדון לכיוון נכון יותר מבחינת השילוב של שחקנים ממחלקת הנוער בקבוצה הבוגרת, וגם מבחינת הדרישות מהשחקנים עצמם. ומדובר פה גם על התנהלות במגרש וגם מחוץ למגרש.

אנחנו לא זוכרים שנה כזאת, ורמת התנהלות כזאת כמו היום, כאשר לדוגמא: המועדון צירף צוות מקצועי מצויין, כמו מאמני כושר לכל קבוצה, מאמני חדר כושר, מאמני שוערים, מאמן לתיאום ושילוב מערכות, ומאמני כדורגל טובים, ומנהל טכני לבוגרים שזה שי הולצמן, ומנהל מקצועי שזה מירו בן שמעון שהוא מקשר בין הנוער לבין הבוגרת בצורה מסודרת, כאשר הקשר מתנהל בין שניהם בצורה מסודרת (הולצמן ובן שמעון). בשונה מההתנהלות של המועדון בעבר. שנינו מברכים מאוד על ההחלטה לשדרג את המועדון בצורה הנוכחית.  יש גם שיפור ברמת הציוד והמתקנים.

מבחינה מקצועית, אין ספק כל מחלקת הנוער עברה שינוי רציני מאוד העונה. אנחנו מתאמנים יותר זמן גם מבחינת מספר האימונים וגם מבחינת זמן האימון. איכות האימונים גם עלו, השחקנים טובים יותר, הדרישות עלו, חומר השחקנים והמאמנים עקב כך השתפר. כל הצוות מסביב השתנה, והמועדון יצא לדרך חדשה.

רואים שיש הבדל, רואים שיש כיוון ויש מטרה. יחד עם זאת צריכים סבלנות וזמן, אי אפשר תוך 3 חודשים לבצע שינוי דרסטי, אבל רואים כבר את ניצני המהפכה. צריכים גם לקחת בחשבון, שכל מאמן בוגרת מגיע עם גישת כדורגל שונה, וכל מאמן אוהב סוג מסויים של שחקנים לפעמים יותר מסוג אחר.

צמצמנו גם את כמות הקבוצות של מחלקת הנוער, פעם היו 12 קבוצות והיום יש רק 9. כל השינויים הללו הפכו את המחלקה ליותר מקצועית, יותר עניינית, עם מוסר עבודה גבוה יותר של כולם. השדרוג נראה כבר כעת בשטח, ולא מסתתר מן העין. צריכים סבלנות לראות איך הכל יקרה לאורך הזמן. שיתוף הפעולה עם הבוגרים השתפר מאוד בזכות הקשר בין שי למירו.

את הפירות ג'קי יקצור בעתיד, לדעתי כבר בעוד שנתיים שלש, ואז כל הויכוחים הללו שאם שחקנים מבלים אחרי הפסדים, או יודעים לעמוד נכון על המגרש מבחינה טקטית, פשוט יעלמו מסיבה פשוטה, ברגע שעושים את הדברים נכון, אין סיבה ששחקן לא יגדל ויתפתח נכון.

אם אתה תדרוש מהשחקן כפי שאתה דורש מעצמך, אתה תקבל יותר מהשחקן. לעומת זאת, אם תיתן לשחקן לעשות את הדברים כפי שהוא רואה אותם, ואני לא מדבר על שחקן שמגיע לבוגרים, אני מדבר על שחקן שמגיע למועדון בגיל 8 ומתחיל לשחק בקבוצה בקבוצת ילדים.

אם תיתן להורים לנהל את הקבוצה, אז ההורים ינהלו את הקבוצה. לעומת זאת, אם תיתן למאמן את הסמכויות ביחד עם הצוות המקצועי שסביבו, אז הדברים יתנהלו ויראו אחרת. וככה שהשחקן יגיע לקבוצת הבוגרים, הוא יהיה רגיל לקבל את זה שהמאמן הוא הסמכות המקצועית, ויש לכבד ולעשות את מה שהוא מבקש ממנו. כי אותו שחקן ספג את זה לאורך כל שנותיו במחלקת הנוער.

יורם שהוא חבר טוב שלי פנה אלי מספר פעמים והציע לי רבות לחזור למועדון. קבלתי גם טלפון ממירו בן שמעון שקיבל את המינוי, הייתה לנו שיחה טובה, וגם הייתה לי שיחה עם רפי נידם. והבנתי שאני לא יכול להגיד לא למועדון שגדלתי בו, וצריכים לעשות את הויתורים האישיים בשביל זה. כל הקריירה המקצועית שלי שחקתי באשדוד, אני קשור מאוד לעיר ולקבוצה.

את כל קריירת האימון שלי עשיתי במחלקת הנוער של המועדון. הבנתי שאם הם פונים אלי, אני לא יכול לומר לא. אני מאוד אוהב את המועדון והאנשים שעובדים בו. אני שלם לגמרי עם ההחלטה, ושמח שמירו, רפי , מנדל ויורם שלחצו עלי לחזור. השדרוג שעשו פה במועדון, עושה לי חשק יותר אפילו, ואני מגיע היום לאימון, ונהנה. זה כיף שיש לך אנשים כאלה מקצועים לעבוד איתם.

רוני ספר לנו בקצרה על הקריירה שלך במדי אשדוד בעבר והמסר שלך לדור העתיד
בתחילת הקריירה שלי שחקתי בבית"ר אשדוד לפני שהם התאחדו עם מכבי אשדוד והפכו למכבי עירוני אשדוד, אני כמובן שיחקתי במכבי עירוני אשדוד, בנערים, בנוער ובבוגרים. נפצעתי ופרשתי במדי מכבי עירוני אשדוד. אני נפצעתי בעונת 94/95 שירדנו ליגה, שנה אחרי זה שוב נפצעתי במחנה אימונים בבולגריה, וחזרתי שנה אחרי זה, ובשנת 97 שהקבוצה עלתה ליגה פרשתי ועברתי לאמן בקבוצת הנוער. כאשר בשנת 99 שנוצר האיחוד המשכתי כמאמן במחלקת הנוער.

אני חושב שאם היו לי בזמנו את התנאים שיש היום לשחקנים במחלקת הנוער הייתי שחקן טוב יותר. כמאמן ושחקן עבר המסר שלי לשחקנים שלי הוא, כדורגל זה מקצוע טוב. כדורגל זה מקצוע שצריכים להתייחס אליו בכבוד, כדורגל הוא מקצוע שדורש ממך לעבוד קשה על בסיס יומי, מחוץ למגרש ובתוך המגרש. מי שעושה את הדברים האלו נכון, אין ספק שיגדל להיות שחקן מוביל, ותהיה לו קריירה שאנשים יכולים רק לחלום עליה. היום שחקן כדורגל מקצועני יכול להרוויח בעונה אחת מה שעובד רגיל מרוויח בשבע שנים של עבודה.

לדעתי כל שחקן שלובש את המדים של מ.ס. אשדוד, צריך שתהיה לו מוכנות נפשית לעבוד קשה, ולהתאמן 6-7 פעמים לפעמים בשבוע, גם בתנאים לא הכי אופטימלים, ובמזג אוויר שלפעמים לא נוח כל כך, גם אם זה פעמים ביום, ולתת את כל מה שהוא יכול לתת מעצמו בשביל הקבוצה והמועדון. צריך שידע לעמוד בעומסים של מועדון כדורגל מקצועני. מי שמחפף ולא מקצוען ימצא את עצמו משחק בליגות נמוכות אין הנחות.

זה היה בסוף שנות ה-80, העלייה שלנו מליגה ב' לליגה א', אני זוכר את הרגע הזה כי הכי מרגש שמושך אותנו למעלה, זה הרגע ששינה לי את כל המסלול החיים. אני לא יודע אם הקבוצה לא הייתה עולה ליגה, איפה אני הייתי היום ומה הייתי עושה. זה הרגע ששינה את כל ההתנהלות של המועדון ועשה את השינוי הגדול. וכמובן אני זוכר את הרגעים שהקבוצה המשיכה לעלות, יש לי 50 הופעות בליגת הבכירה.

חוץ משנה אחת ששחקתי בעירוני, כל הקריירה שלי עשיתי מקבוצת הילדים עד לקבוצת הבוגרים העברתי בהפועל אשדוד, למעט אותה עונה שעליתי לבוגרים, ועירוני היו בליגה ב' והפועל בליגה א', אז הלכתי לשחק עונה אחת שם כדי להשתפשף ולהגיע בחזרה טוב יותר.  שיחקתי בהפועל 10 שנים, עד עונת 96/97, כאשר נאלצתי לפרוש בשל פציעת כתף שעברתי. אחרי הפרישה החלטתי לאמן בשלב מאוחר יותר, ואני פה כבר במועדון למעלה מ-10 שנים. עברתי גם הסבה למאמן כושר עם הזמן, לאחר שהייתי בעבר מאמן כדורגל, ולכן אני משמש גם כמאמן כושר וגם כעוזר מאמן, ועבדתי שנתים קודם לפני עם יגאל זריהן גם. כיום אני משמש כעוזר לרוני ונהנה מכל דקה.  

כל המעתיק מהכתבות באתר, לרבות תמונות ומלל, מתבקש לתת קרדיט לאתר הרשמי של מועדון ספורט אשדוד.